לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בתקופה בה בחן מנהל כ"א השתלבותו כשותף במכון לפסיכולוגיה שבניהול הנתבע

האם נוצרו יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבע בתקופה בה בחן התובע את השתלבותו כשותף במכון לפסיכולוגיה תעסוקתית שבניהול הנתבע, ואם כן - מה גובה השכר שסוכם בין הצדדים?

אלו השאלות הניצבות בבסיס התביעה שלפנינו.

תביעתו של התובע היא להשלמת שכר עבודה לו הוא זכאי, לטענתו, בגין עבודתו בתחום ההשמות במכון הנתבע. 

הרקע העובדתי הרלבנטי ועיקר טענות הצדדים:

1.          בין התובע לנתבע הייתה קיימת היכרות רבת שנים, מתוקף תפקידו של הנתבע כמאבחן חיצוני עבור חברת פלאפון בה עבד התובע כמנהל כוח אדם (ר' סעיף 2 לתצהיר התובע, וכן סעיף 7 לתצהיר הנתבע).

2.           הנתבע הינו מכון המעניק שירותי אבחון, גיוס, איוש, השמה וייעוץ תעסוקתי לגופים רבים ושונים. בראש המכון עומד מוטי כהן, מומחה בפסיכולוגיה תעסוקתית, אשר ייסד את המכון בשנת 1999.

3.          לאחר סיום עבודתו של התובע בפלאפון נוצר קשר בין הצדדים לשם בדיקת אפשרות של יצירת שיתוף פעולה עסקי ביניהם (ר' סעיף 3 לתצהיר התובע וכן סעיף 8 לתצהיר הנתבע).

4.          באשר לשותפות העתידית שהייתה אמורה להתקיים בין הצדדים ישנה הסכמה כי עיקר פעילותו של התובע הייתה אמורה להתרכז בגיוס והשמה, בעוד פעילות הנתבע הייתה אמורה להתרכז בהמשך ביצוע אבחונים ומבחני התאמה, כפי שבוצעו על ידו עד לאותה תקופה.

5.          לאחר שהתובע בחן את אפשרות שיתוף הפעולה העתידי, הגיע למסקנה כי אין תוחלת כלכלית לשיתוף פעולה כזה ודרכי הצדדים נפרדו (ס' 12 לתצהיר התובע).

6.          אין חולק על כך כי בין הצדדים נבחנה האפשרות לעבוד כשותפים, בפלטפורמה עסקית כזו או אחרת (אשר לגביה טרם הגיעו הצדדים להסכמה), כאשר המחלוקות הן, כאמור, באשר למעמדו המשפטי של התובע בתקופה בה נבחנה אפשרות עסקית זו, אשר לא יצאה אל הפועל בסופו של יום, באשר לאורך התקופה הרלבנטית, ובאשר לגובה התמורה שסוכמה בין הצדדים עבור עבודת התובע.

7.          התובע טוען כי ב"תקופת הביניים" הזו הועסק על ידי הנתבע כשכיר, כאשר השכר המוסכם על הצדדים נקבע כשכר ברוטו בשיעור של 50% מההכנסות שיגיעו לנתבע מתחום ההשמות שבמכון, ואילו בעבור עבודות האבחון אותן ביצע והמשיך לבצע הנתבע, לא היה אמור התובע לקבל כל תמורה.

לטענתו, לא דובר כלל על שיתופו בהוצאות המכון.

כך, לטענת התובע, הנתבע לא ראה בו "שותף מנהל" בזמן ההתקשרות.

8.          לטענת התובע ניתן ללמוד על הסיכום בין הצדדים בנוגע לגובה השכר המוסכם גם מהעובדה שלאחר סיום יחסי עובד מעביד בין הצדדים ניסה הנתבע לגייס "רכזי השמות", כאשר השכר אותו הוא מציע מעבר לשכר הבסיס הינו עמלות בשיעור 30% מתמורת ההשמות ללא קיזוז הוצאות ו/או עלויות כלשהן.

9.          כמו כן, ניתן ללמוד מהתמורה ששולמה לו בחודשים נובמבר - פברואר כי שולם לו, ללא קיזוז הוצאות, סכום של 50% מהתמורה שהתקבלה אצל הנתבע בגין ההשמות ולאחר שהתשלומים נפרעו בפועל.

10.        הנתבע טוען כי לאחר שהתובע פוטר מעבודתו בפלאפון הוא ניהל עימו שיחות באשר לעתידו המקצועי. במהלך חודש אוגוסט קיבל מאחד מלקוחותיו הותיקים, קיבוץ עינת, פרויקט לאיוש משרת מנהל מכירות, והציע לתובע לבצע ביחד עימו את עבודת ההשמה.

עבור חלקו של התובע בהשמה זו קיבל התובע סך מזומן של 1,000 ש"ח, כבקשתו.

במהלך חודש ספטמבר טיפל התובע יחד עם הנתבע באיוש והשמה של משרת יועצת עסקית לחברת פלאפון, ואף במהלך חודש אוקטובר עבד התובע יחד עם הנתבע בעבודות השמה שונות (ר' סעיפים 14-10 לתצהיר הנתבע).

11.        כוונת הצדדים, כך על פי גרסתו של הנתבע, הייתה התקשרות כשותפים לגבי פרויקטים של השמות בלבד. לכן סוכם בין הצדדים כי עד שיגיעו להסכמה סופית באשר למתכונת השותפות שתיכון ביניהם, התובע יהיה שותף בכל הקשור למתן שירותי איוש והשמה בלבד, וההכנסות וההוצאות שיצמחו למכון מההשמות בלבד, יחולקו בין הצדדים חצי בחצי.